נקודת הפתיחה
לא האמנתי שאני מסוגל. לא היה לי את הביטחון לצאת החוצה ולבקש, לא היה לי את האומץ לעצור. השתיקה שאיתה הבריונות וההצקות, השתיקה שאיתה הקושי להכיל כזה כאב ודחייה, השתיקה שאיתה מנכ״ל אדרנלין והלחימה שאליה החליט להיכנס.
אימון ראשון.
מנכ״ל: אתה, מה שמך?!
אורח: (מביט על המנכ״ל, משפיל מבט ומשתתק)
שאר החניכים החלו לתהות מהו פשר הדבר, ומיהו האמיץ שהחליט להתעלם מהוראה ברורה של מנכ״ל החברה.
מנכ״ל: אני שואל שוב, ואני מצפה לשמוע תשובה ברורה: מה שמך?!
אורח: (מסתכל בעיניו ומשפיל מבט לרצפה) רציתי לדבר, רציתי לומר לו את שמי, רציתי שידע מי אני, שיכיר בי ושיהפוך אותי לפרויקט אישי, בדיוק כמו בסיפורים שאותם שמעתי מאחרים. רציתי כל כך למסור לו את התשובות שאותן ביקש, אך לצערי לא הייתי מסוגל להוציא נשימה אחת נוספת החוצה. המילים נתקעו בגרוני, ודווקא היום, במקום ובזמן הלא נכונים…
מנכ״ל: תקשיב, אני לא יודע מה הסיפור שלך, אבל אני בהחלט אגלה אותו, במוקדם או במאוחר.
הרגשה של רטט חלפה בגופי. אדם שכזה מגיע עד אליך כדי לומר לך בפירוש שאתה על הכוונת. אדם שכולם מכנים אגדה, זה שלא סופר אף אחד ממטר ומגדיר עוצמה מהי.
אדם שעליו הבנתי כל כך הרבה רק מהנראות והיראה שאותה הפגינו החניכים שלצדי, וזאת תוך כבוד מובהק והערצה שלא פגשתי בעבר. מיהו, ומה הוא עשה שלו כבוד שכזה? מיהו, ואיך אפשר להגיע להכרה למולו?!
האימון החל, וזאת תוך הסברים נפלאים ומיקוד שכמוהו בעבר לא ראיתי: מרמת הפרטים הכלליים והקווים המנחים של מגבשי יחידות החוד, ועד לתרגילים הפסיכולוגיים שאותם מבצעים המראיינים. וכל זה תוך עבודה בעצימות מלאה ולצד הצוות של מנכ״ל אדרנלין.
צוות ללא חת, צוות שחודש לפני יצאו ממנו חמישה עשר מגלניסטים, שמונה מסתערבים, וכמובן ארבעה מטכ״ליסטים, והרשימה עוד ארוכה…
מנכ״ל: קדימה! לא מספיק מהר, לא מספיק חד, לא מספיק מקצועי.
חניכים: להתעורר, חברים!
מנכ״ל: לא מספיק טוב, לא בשבילי. פתחו רגליים, ומהר! אני רוצה מנהיג, אני רוצה מקום ראשון ויציב, אני רוצה מנצח!
ד׳: הם שאגו, וזאת לצד הרצון להוכיח לו ממה הם עשויים, אבל לא אני. אני תפסתי את בית החזה תוך נפילה על הברכיים, כדי להבין כמה זה קשה, כמה זה גדול עליי, אך מנגד כמה זה מתאים לי, כמה זה ייעודי!
מנכ״ל: קום על הרגליים… לא שמעת מה אמרתי? קום על ה־ר־ג־ל־י־ם!
ד׳: כמה שאני מנסה, כמה שאני מתאמץ… אילו היה יודע, אילו יכולתי לספר לו.
בעוד שבמקומות אחרים הוא כבר היה פורש, משהו החזיק אותו שם, משהו החזיק אותו נחוש. כי אחרי חיים שלמים שבהם נחל הפסדים בשל הפחד להוציא הגה, להוציא את רחשי ליבו החוצה, היום הוא החליט לתת לעקשנותו לדבר בשבילו.
מנכ״ל: (צועד לעבר כיווני)
ד׳: שוב מילים שתקועות בגרון, שוב הרצון להוציא צעקה שתעמיד אותי על הרגליים, שוב הרגשת החסר, וזאת למול הרצון האדיר שאיתי.
מלחמה פנימית, והעובדה כי אני עומד בחסך שאולי לא אצליח להשלים, בחסך שאיתו ההדחה המתקרבת מגוף ההכשרות המוביל בענף.
מנכ״ל אדרנלין: (הוא תפס אותו מהצוואר של החולצה, העמיד אותו על שתי רגליו, ובליווי מבט ממוקד לשחור של העיניים) תראה, עצם העובדה ששרדת עד לנקודה זו מעידה עליך כמי שהגיע, וזאת על מנת להתקבל ולהפוך לחלק מאיתנו. אבל, זוהי נקודת השבירה שלה ציפית, ועכשיו אתה תעמוד למבחן הגדול ביותר: אתה תצא ותגיע ברביעייה הראשונה, וזאת אחרי שנחת … מקצי ספרינטים שבהם קרעתי להם את התצורה, תרתי משמע. ובאם לא תצליח, אתה מודח מפה עוד לפני שהתחלת. האם אתה מבין?!
ד׳: …
מנכ״ל: איך יכולתי לשכוח, לדבר בשבילך זו פריבילגיה. עוף!
ד׳: (הוא דחף אותי בכל הכוח קדימה, כדי להעיף אותי כמה מטרים באוויר) ואני, שניצלתי את המומנט, רצתי בכל הכוח, וזאת תוך יריקת רוק מהול בקיא, לעבר השק אשר נמצא למולנו.
רצתי, תוך כדי שהאוויר מתקצר, הראייה מיטשטשת, ואני בכיוון ליפול מאותם ארבעה שאליהם כיוונתי בכל מאודי.
רצתי כדי שאחד מהם יתמוך בי וישאג לי צמד מילים שהפיח בי תקווה חדשה: תישאר איתנו.
רצתי, הם, יותר נכון, רצו בשבילי, כדי לעמוד במקום הרביעי ולהודיע לו באמצעות מעשיי שאני כאן, שאני קיים.
רצתי, הם, יותר נכון, רצו בשבילי, כדי לסמן לו שהגעתי, ואני מתכוון להישאר!
מנכ״ל: ברוך הבא. למזלך, הצוות התחבר אליך והחליט להרים אותך על הידיים. מרגע זה ואילך אתם אחד, וכדאי מאוד שהם יכירו אותך על כל רבדיך. בהצלחה.
ההכנה באדרנלין
אימוני שגרה.
חודשיים של אימונים שבהם אני מנסה להביע את עצמי ללא הועיל. חודשים של התחברות נפשית לצוות, שלא שמע ממני מילה חוץ משמי, היות שאין לי את היכולות האלו. חודשים שהם רצים לצדי בלי לדעת עליי יותר מהמטרה שאיתה הגעתי. חודשים שבהם הוא החליט לשים לזה סוף.
מנכ״ל: אתה שם, ד׳, מעכשיו אתה מפקד הצוות הזה. כל דבר יתנהל למולך, ובאם לא תעמוד במשימה, היות שלא תוכל לתת פקודות, הם אלו שיסבלו, בזמן שאתה תחזה בכל זה מהצד.
ד׳: …
מנכ״ל: מצוין, תגיע אליי, עכשיו!
ד׳: הגעתי אליו תוך מבט מושפל, והוא בשלו.
מנכ״ל: יש לכם בדיוק שתי דקות, ולא יותר מזה, לבצע … ובפעם הבאה שאתה מגיע אליי, תרים את הראש ונפח את החזה שלך, כי מרגע זה ואילך אתה לא משפיל שום מבט בפני אף אחד. ואל תשכח, הם בידיים שלך.
משלא עמדו בזמנים, הוא גרם להם לפמפם … שכיבות סמיכה, וזאת למול ד׳, אשר ספר להם חזרה אחרי חזרה, בלב כואב ועיניים מכובות.
מנכ״ל: אמרתי לך שזה מה שיקרה, לא כן?!
אמרתי לך שאתה נטל. הרי בישרתי לך שתהפוך לדבר השנוא ביותר בצוות, וזאת לאור החולשה שבחרת לתת לה דגש גדול מדי.
אמרתי לך שהם באחריותך, וזהו תורך לבחור איך דברים יתנהלו. ומשלא עמדת, תראה למה גרמת. כמובן שאם תבחר לקפל זנב וללכת, אני יותר ממבין.
חניכים: אל תעז להפסיק לספור! תמשיך, אנחנו נתמודד!
מנכ״ל: תראה מה גרמת להם לעשות. הם מתחננים אליך שתישאר, כשחצי מהם כבר מרוסקים על הברכיים. כל הכבוד ד׳, לא ציפיתי לפחות.
ד׳: הוא הצליח לעצבן אותי, הוא הצליח להרתיח אותי. אחרי עשר דקות שלמות שבהן הוא מטיח בי את האמת בפנים, החלטתי שלא עוד. הוא הביא אותי אל נקודת הקיצון הגבוה מכול, וזאת כדי שאקום על שתי רגליים ואצעק לעברו: אני יודע שאני חתיכת…
מנכ״ל: עצור!
(הוא צעק לי) פעם ראשונה שהוא הרים את קולו בטון שכזה, פעם ראשונה שגרמו לכולנו לפקוח את העיניים בבהלה.
הזמן עצר מלכת. דממת אלחוט והד שעטף את כולנו, חניכים על הרצפה שנשאו מבט מופתע, ומנכ״ל אדרנלין שהתחיל להתקרב אליי, ואיתו אווירת מלחמה.
הוא, הפחד עצמו, שהתקרב אליי כדי להניח את ידו על כתפי, וחיוך שראיתי בפעם הראשונה בחיי. הוא שאמר את המשפט שהפך לקו שהוביל אותי עד הלום.
מנכ״ל: אני יודע. אבל זה הזמן לשנות. הגיע הזמן שתחצה את הגבולות שלך עצמך, כי אני יודע למה אתה מסוגל להפוך.
ד׳: עם לב בוער ועיניים ממוקדות הנהנתי בראשי, ובפעם הראשונה מאותו אימון ראשון הצלחתי לענות את התשובה שבישרה תקופה חדשה בחיי: אני… אחצה…
ההקרבה.
הם היו שם, משפחה יקרה שלי, הצוות האדיר הזה שבחר לעמוד לצדי ולחטוף כל פעם מחדש: משימות שלא הצלחתי להוציא לידי ביטוי, זמנים שבהם לא עמדתי, והקידורים שלהם גרמתי, וכל אלו בעקבות שתיקה או טון דיבור נמוך.
אלו שהפילו אפילו את החזקים שביניהם, והם בשלהם, בעוד הוא ממשיך להכות בנו, וחזק מבעבר.
מ׳, טייס: קדימה, אתה מסוגל! קדימה, אתה תצליח!
ט׳, העפיל לימ״ס: עד הסוף, קדימה! לא משנה כמה נפמפם, אנחנו איתך עד הסוף.
ג׳, העפיל למטכ״ל: קדימה, אני הייתי בדיוק כמוך. עכשיו תורך, תתחיל להילחם בזה.
א׳, העפיל למגלן: אל תתייחס אלינו. היית עושה זאת בשביל כל אחד מאיתנו, אז היום תורנו.
ס׳, העפיל לאגוז: פתח את הפה, פתח את הפה ותראה לו מי אתה. אל תיתן לו לשבור אותך.
נ׳, העפיל לדובדבן: קדימה אח שלי, מי מסוגל עלינו? כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם. אל תיכנע לו, אנחנו איתך.
וכל אלו נזרקו באוויר, תוך שהוא נכנס להם בכל רמ״ח אבריהם, ובדרך הקשוחה מכול, וזאת כדי ללמד אותי כמה אנחנו קשורים, כמה אנחנו אחד, כמה כואב לי שהם עוברים את כל אלו בשבילי, בזמן שלהם מרוח חיוך על הפנים, זיעה שמטפטפת להם מהמצח, ואמונה מלאה במי שהפיל אותם כבר בפעם ה… תודה לכם, משפחה יקרה שלי, לא יכולתי לזכות בכם גם אם הייתי מבקש.
הוצאה מהכוח אל הפועל.
האימונים עברו, ומשימות הפיקוד החלו לקבל צבע בהדרכתי, רק שהפעם את האימון הוא התחיל בשיחה קצרה למולי בלבד.
מנכ״ל: תרים את הראש ואל תוריד אותו, אפילו לא לפניי. עכשיו, שוב אני מזכיר לך: מהיום והלאה אתה מוביל את הצוות הזה לפסגה. בזמן שהם מסתכלים עליך, אסור לך להרכין מבט, להסס או להראות חוסר החלטיות, אחרת אתה תשבור להם את הרוח, בין אם הם חזקים ממך או פחות, וזאת לאור העובדה כי אתה הוא זה שנבחר ומסתמן להם כמפקד הצוות.
ד׳: הבנתי…
מנכ״ל: מצוין, התחלנו להתקדם. מרגע זה ואילך אתה חייב להבין כי אומנם היכולות שלך לא נופלות מאף אחד פה, ואתה חזק בין חזקים, אך ללא יכולת התבטאות או דיבור רהוטה הם ידיחו אותך עוד לפני שהתחלת.
מרגע זה ואילך תבין שכל מילה שתיחסם בגרונך זהו עוד צעד לכיוון המפלה שבסוף הדרך. תבחר נכון, תבחר להנהיג. יש?!
ד׳: יש…
מנכ״ל: שוב אני אשאל, יש?!
ד׳: יש!
מנכ״ל: יותר חזק! פתח כבר את הפה שלך, ותראה לי למה אתה מסוגל. האם הבנת כמה אתה חשוב, כמה אתה חזק?!
האם הבנת שעליך מוטלת המשימה הגדולה מכול, והיא להנהיג את הצוות החזק ביותר באדרנלין, ואם תיכשל הם יאבדו עתיד שלם?!
האם הבנת שהגיע סוף סוף הזמן להתבגר ולשנות? האם הבנת שהגיע הזמן לחצות את הגבולות של עצמך, ואין לך רגע נוסף לבזבז?!
ד׳: הבנתי!
מנכ״ל: מצוין. אז מרגע זה ואילך, בפעם האחרונה בהחלט: תבחר להנהיג, יש?!
ד׳: יש!
ניהלנו שיחה שלמה לתוך הלילה שלאחר האימון, שבה הוא מפרט לכולנו מי הם המנהיגים ובאילו תכונות ניחנו, איך נהפכים לאחד, ומהם הקווים המנחים שאיתם.
ד׳: ואיך אעשה זאת? איך אגדיר לעצמי שאני חזק כמוהם, כמו שאתה מתאר?!
מנכ״ל: יש לכך דרך פשוטה מאוד, והיא שינון.
ד׳: הסבר שכזה, שגרם לכולנו להבין סוף סוף למה דווקא אנחנו אלו שנבחרו להישאר לצדו, למה דווקא אנחנו הראויים ביותר, למה דווקא אני הוא החזק מכול. והכול היה עניין אחד: השקפה והסתכלות נכונה, אך לא כזו שאפשר להגיע אליה בלעדיו.
תכנית אונליין לגיבוש מטכ״ל
אימוני ריצה, כוח ודיונה, ולסיום סימולציית גיבוש. חניכי אדרנלין מקבלים את התכנית בחינם.
לפרטים על התכניתהדרך: יום סיירות ומיוני יחידה 504
השינוי: סאגת גיבושים.
מגבש מטכ״ל: זוהי משימת מחשבה, כאשר המטרה שלכם היא להעביר את הצוות מצד אחד למשנהו, בעזרת מוט העץ המונח לפניכם, ללא האפשרות לגעת בשטח התחום ביניהם.
ד׳: הם החלו בצעקות ושאגות, הם החלו לנהל ולמשוך כל אחד לכיוון שלו, הם תפסו שליטה, בעוד שאני שוב נחנקתי, על אף שלי היה הרעיון המנצח.
הוא, שעבר שם, לא הסכים לפסוח עלינו, והחליט להגיע כדי לזרוק מילה שרק אחד מאיתנו יבין.
מנכ״ל: זה הזמן שלך!
ד׳: בהחלטה של רגע זה הגיע: חיים שלמים שעוברים מול העיניים, הרגשת בחילה, זיעה קרה ושאגה שפרחה לאוויר כאינסטינקט מוחלט ולא מתוכנן, וזאת כדי להרשים אותו מבין כולם. שאגה שאיתה כולם השתתקו, ואני, שמסרתי להם כי יש לי רעיון מנצח…
חניך: נו… אחרי שצעקת ככה וגרמת לכולנו לעצור, מהו הרעיון? אנחנו קצרים בזמן גם ככה.
חניך ב׳: נו, קדימה, מה עושים?
ד׳: אה… אתה, תפוס את… את העץ, ואתה שם, עזור לו…
זה הגיע: פרץ אדרנלין, לצד מוח חושב, קור רוח וכל הכלים שהוא העניק לי, אלו שאיתם ניהלתי צוות של שלושים משתתפים, אלו שבאמצעותם עמדתי במשימה.
כמו שכבר הבנתם, יצאתי ליום סיירות וקיבלתי את היחידה שאותה ביקשתי, היחידה להפעלת סוכנים, כאשר את המיון הראשון עברתי, היות שמדובר במיון פיזי בלבד, אך המיון השני הוא זה שיעיד עליי כמי שמתאים או לא ליחידה, כאשר החיסרון הבולט שבי הוא המיקוד של כל אורכו של מיון זה: דינמיקה קבוצתית.
את התאריך קיבלתי דרך ה… וישר עליתי למול המנכ״ל, שיחה אחת שהגדירה לי מה עליי לעשות.
הדרך שלו.
ד׳: (בקול רועד) מה אני עושה?
מנכ״ל: חוצה את הגבולות של עצמך, והפעם למול מקרה אמת.
ד׳: אומנם הצלחתי לבצע זאת באימונים למולך ולמול חניכי הצוות, אך זאת לאור העובדה כי מדובר במשפחה. אומנם הצלחתי להפעיל את הסאגה, אבל זאת תוך הידיעה שאני במסגרת אדרנלין. איך אצליח עכשיו להתגבר על אותם גבולות, שדחקו אותי לפינה במשך שנים כל כך ארוכות, כדי לשבור לי כל נקודת אופי אפשרית?!
מנכ״ל: בעזרת העובדה כי אתה חניך שלי. אתה החניך של האדם החזק ביותר, שהודיע לכם עוד באימון הראשון כי ביום מן הימים תהפכו חזקים ממנו. היום הוא הרגע שעליו דיברתי מקדם, היום שבו תעמוד חזק אפילו ממני.
היום אתה עומד למבחן הגדול מכול, זה שלו חיכית חיים שלמים, המבחן שלך למול עצמך, המבחן שיעיד עליך, בפעם הראשונה ולא האחרונה, כמה גדול אתה מסוגל להיות, כמה רם ונישא, כמה מורם מעם, כמה שונה, כמה מיוחד, כמה חניך אדרנלין אתה!
אתה, הכלים, הידע והניסיון שאותם צברת, אתה והמהלכים שאיתך, אתה שתהפוך להיות מי שייעדתי אותך להיות כבר באימון הראשון: אדם שכותב בעצמו את החיים שאותם הוא מבקש, אדם שיהפוך לסיפור ההצלחה הבא!
ד׳: המנכ״ל… תודה לך על…
מנכ״ל: עצור. לך ותצליח!
ד׳: …
המיון השני: יחידת 504.
מגבש: לפניכם משימה קבוצתית, עליכם…
ד׳: זה הרגע שלו חיכיתי, זה הרגע שבו אהפוך את החיסרון הגדול ביותר שלי ליתרון, ואיתו השינוי שעברתי בארבעת החודשים האחרונים האלו.
ארבעת הכללים, אפקט …, ההשקפה שלו, נקודת המבט הפנימית שאיתי, והגדולה שבה הוא מצפה שאדרוך, כל זה כדי שאגיח מהמקום הנמוך ביותר ואוביל אותם קדימה.
בצעד קדימה ולפני כולם, בזיכרון לאחור ובסימולציות המדויקות שעברנו, לי הייתה התשובה שאותה הם מבקשים.
תקשיבו לי, אמרתי, וכשכל העיניים מופנות אליי ובדממה גוברת, בישרתי להם כי אנחנו נצליח רק בדרך אחת.
מלש״ב: מהי?!
ד׳: שתקשיבו לי…
סוף הדרך: יחידה 504
האימון שאחרי.
מנכ״ל: חברים, היום יגיע בוגר מיחידת 504, וזאת כדי לספר לכם את סיפורו האישי ומה עבר לצדנו, לספר לכם על שתיקה רועמת והיכולת להתגבר עליה.
ד׳: זהו הסיפור שלי, הסיפור שמחר יהפוך לשלכם. יש?!
חניכים, פרט לאחד: יש!
ד׳: אתה שם… מה שמך?!
א׳: …
ד׳: הכול בסדר, אני יודע בדיוק מה הסיפור שלך!
אנחנו אדרנלין, חברת ההכשרות הבלתי מעורערת.
זוהי אדרנלין, אלו הם אנחנו, אלו שהגיעו, וזאת על מנת לבנות בכם ואתכם ליחידות החוד של צה״ל, ולחיים בכלל.
אלו הם אנחנו, החברה המובילה בארץ ובעולם, ולה קורס ההכנה היוקרתי מכול, אשר הקווים המנחים שלו הם דגש אבסולוטי לכל חניך באשר הוא, עד מתן מענה מלא והכנה ספציפית ופרטנית, וזאת על מנת להוביל אתכם למקום הגבוה מכול: הפסגה.
אם אתם מבקשים את גוף ההכשרות המקצועי מכול, ולו קורס הכנה קשה מנשוא שאליו הראויים יבחרו ובודדים ישרדו, קורס אשר בסופו ההצלחה המובטחת, השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם!
