נקודת הפתיחה
כל הדרך נראה לו כחוסר מזל אחד גדול: מה שהלך לאחרים ברגע, לקח לו שבועות. זה הסיפור שלו. יח״טיות גבעתי, זוז!
הוא הגיע לאימון בקבוצת הספרטנים ירושלים, כדי להבין שהוא רמה אחת מתחת לכולם…
א׳: אני לא מסוגל.
מאמן: אף אחד לא שאל אותך מה אתה מסוגל ומה לא. קיבלת התנייה, בצע אותה עד הסוף. זוז!
הוא הבין לאן הוא נכנס ומה הרמה המתבקשת. הוא הבין שכדי לעמוד בקריטריונים של גיבוש גבעתי, הוא חייב להמשיך ולדחוף קדימה.
קמתי ונתתי את הספרינט של חיי, וזאת כדי לסיים במקום העשירי, ושוב ליפול מהרגליים. הבנתי שאני בבעיה, כי לא מדובר פה ברגע חולף, מדובר פה בחיים שלמים ובשירות שלא יחזור.
סוף האימון.
א׳: תראה, לפי איך שזה נראה, אני בבעיה רצינית. הזמן לא לטובתי, ומהרמה המשתקפת פה באימונים, אפילו לסיים מסלול בגדוד אין לי את היכולת… מה אני עושה?
מאמן: אין שום בעיה. זה לא האימון הראשון שאנשים מגיעים ונופלים. אתה נכנס עכשיו לתקופה העצימה ביותר שלנו, סאגת הגיבושים למול המנכ״ל, זה יעשה את העבודה. בין היתר, אדרנלין היא קבוצה ממיינת: התחלנו השנה כמעט שמונה מאות חניכים, וסיימנו שלוש מאות וחמישים חניכים. מי ששורד את האימון הראשון ומחליט להתמודד עם הקושי, הוא יהיה זה שיעפיל ליחידה המיוחדת שאותה הוא מבקש. מה שנשאר לך לעשות זה להחליט להמשיך איתנו לפסגה!
החלטתי להקשיב ולהישאר, החלטתי לבחור לנצח, אבל עם כל אימון שעובר הבנתי שיש פער שלא אצליח לסגור, והפעם לאור העובדה שגדלנו מספרית, האנשים הבאים שאיתם אתחרה… מעבר לכל מי שמסביב, שהוא לא מעניין אותי, הם חניכי אדרנלין, הם המתגבשים החזקים ביותר!
ההכנה באדרנלין
סאגת גיבושים.
מנכ״ל: זה אימון סוגר שבוע, סוגר למולי. כל מי שמתכוון לקחת צעד אחורה, כל מי שיודע שהוא לא יסיים את האימון הזה, שייקח את התיק שלו ויתקפל הביתה ברגעים אלו ממש!
א׳: אני נשאר, ויהיה מה. אני יודע שלא אצליח לסיים, אבל לא זה מה שיעצור אותי.
זה היה האימון השני של סאגת הגיבושים באדרנלין, אימון אשר מתמקד בשני התרגילים המשמעותיים ביותר של הגיבושים: מסע, וקווים מנחים שאותם הם יקבלו תוך כדי עשייה… הבעיה הייתה שהוא צדק: הוא לא שרד, הוא נפל באמצע והובל הצידה…
השיחה של אחרי.
א׳: ראיתי מאמנים בעבר, אבל אף אחד לא היה שרוט כמוך.
מנכ״ל: אני שרוט, כי זה הדבר היחיד שיביא אתכם להצלחה שאותה אתם מבקשים…
א׳: אני רוצה לדחות גיוס, אני לא אגיע מוכן.
מנכ״ל: אני מאמן אותך בארבעת האימונים הקרובים. אתה תהיה…
א׳: תקשיב…
מנכ״ל: שתוק. לא שאלתי אותך מה אתה חושב, הודעתי לך איך לפעול…
בטחתי בו. הוא לא אדם שאפשר להתווכח איתו, את זה הבנתי מבוגרים וחניכים פעילים. אז כמו שכולם עושים, בחרתי להישען עליו ולראות מה יוליד יום!
גיבוש אדרנלין.
א׳: אני לא מרגיש טוב. הגעתי לפה עם חום של שלושים ותשע מעלות. כל מה שיכול להשתבש לי, השתבש… אני חותך…
מנכ״ל: אם אתה תחתוך עכשיו, אתה תיפול בגיבוש. גם אם אין לך את הכוח לבצע את האקטים, או אפילו לחשוב, ברגע שתצא מפה תיצור נקודת שבירה שתלווה אותך לכל אורך הדרך. קח את עצמך בידיים, תתאפס ושב בצד. אתה מסיים את הלילה הראשון ויוצא עם עלות השחר. זוז…
ישבתי בצד, באוהל שהם ארגנו במיוחד בשבילי. ישבתי ותפסתי את הפנים, תוך כדי המחשבה שהם שם ממשיכים להתחזק, ואני פה, חלש מתמיד… כלום ושום דבר… כרגיל…
הם חזרו מותשים, בזמן שקצינים נוספים מהשייטת, ממטכ״ל וממגלן הגיעו באותם הרגעים, וזאת כדי להודיע להם שהלילה עוד צעיר… ניתן להם זמן שינה של… עד ההקפצה שזעזעה את כולם והתחילה מסע של… לפי ייעוד גיבוש.
המסע.
ע׳, קצין מהשייטת: אלה הנהלים. אחד שלא יעמוד בהם, עף החוצה. אין אצלי נסרחים מאחור, והפעם זה יהיה מסע קשוח מהשייטת עצמה. זוז!
א׳, קצין מטכ״ל: כל הציוד עליכם. אתם שומרים ממני גג חמישה מטרים. האחד שיסתרח יהיה בבעיה.
ד׳, קצין ממגלן: שני טורים. עמדתם ברווחים שווים ושמרתם על קצב יציב. תהיו ערניים לפקודות שאתן בדרך…
א׳: התסכול שבר אותי, האכזבה, ההחמצה… איזה נאחס, דווקא היום מכל הימים! לא מספיק שפרשתי כל פעם מסאגת הגיבושים, עכשיו זה… ביום הכי חשוב שיש, אני מעלה חום לשלושים ותשע מעלות… הגעתי להחלטה, אני פורש… (תופס את התיק ומתחיל הליכה החוצה)
מנכ״ל: עוף אחורה!
א׳: אין לי מה לעשות פה.
מנכ״ל: לא שאלתי, אמרתי לך. הסברתי לך מה יקרה אם תעזוב, ואיך אתה הורס את עצמך בידיים שלך. עכשיו… עוף אחורה!
הוא צודק… לא הייתה לי ברירה אלא לחזור על צעדיי… שוב, חזרתי לאוהל… חזרתי כאוב מאי פעם, לשמוע אותם יוצאים וחוזרים למסעות במשך כל הלילה, בזמן שאני יושב וצופה מהצד…
אימוני שגרה.
מאמן: אף אחד לא נופל אחורה, אף אחד לא נופל לי שם בין הכיסאות! אלו הדגשים של כל אקט, וככה תעברו אותם, ובהצלחה. חזק יותר, מהר יותר, חד יותר, קדימה!
אחרי מה שחוויתי בגיבוש, הקושי היה שום דבר מבחינתי. הוא צדק: עצם העובדה שלא פרשתי חיזקה אותי מנטלית, ובצורה משמעותית. מפה, הגל להצלחה קרוב מתמיד.
הבנתם נכון, חברים: הוא נתן את כל כולו והחל להשתפר, ובקצב מהיר. הוא נתן את כל כולו, אך הגיוס הגיע וקטע את שלב ההכנה באמצע…
הרגשתי שאם היו נותנים לי עוד חודש אחד, הייתי ברמה הגבוהה ביותר, הייתי עובר בלי סימני שאלה. הרגשתי ששלפו אותי באמצע, והנפילה קרובה… ככה לפחות הרגשתי…
תכנית אונליין לגיבוש יח״טיות
אימוני ריצה וכוח, שינון מפת ישראל וידע כללי, ולסיום שתי סימולציות גיבוש. חניכי אדרנלין מקבלים את התכנית בחינם.
לפרטים על התכניתהדרך: גיבוש יח״טיות גבעתי
הגיבוש.
ברוכים הבאים לסיירת גבעתי המאוחדת. אנחנו ניקח בודדים מכם. התרגיל הפותח יהיה…
א׳: ושוב אני והמזל שלי: נפלתי עם אחד מאדרנלין… נפלתי על הבחור החזק ביותר מצוות אחר… אבל כמו שהמנכ״ל לימד אותנו, אנחנו כוח של שניים!
מגבש: צאו!
א׳: הוא טס לי מול העיניים, ואני, כחניך אדרנלין, לא נשארתי אדיש. עד הסוף ובכל הכוח קדימה, ובלי לשים לב המקום השני היה שייך לי. הוא הסתכל עליי וסימן לי: אנחנו יחד. הוא הסתכל עליי וסימן לי: גאוות יחידה! וככה במשך תרגיל שלם, שבו הבנתי… הפעם אני הוא זה שנמצא רמה אחת מעל כולם. האימונים, סאגת הגיבושים והגיבוש עצמו, הם לא היו לחינם!
סוף הדרך: סיירת גבעתי
התוצאות.
(נשלחה אליו הודעה) אתה מגשים לאנשים חלומות.
המנכ״ל: אני לא מגשים לאף אחד את החלומות. זו הייתה הדרך שלך, ושלך בלבד. אני גאה בכם!
הם יצאו ארבעה חניכים, שנאלצו להתמודד אחד למול השני, והעפילו למקום שאליו רק בודדים יגיעו!
א׳, ירושלים
ד׳, ירושלים
ג׳, נתניה, פלס״ר
י׳, פתח תקווה
ברגעים אלו ממש הם נכנסים לנוהל שבת, בידיעה שמראשון הקרוב הם החלוצים הראשונים של הסיירת המאוחדת, והפעם כבוגרי אדרנלין!
לא תמיד המזל יהיה לצידכם, לא תמיד הדרך תלך לפי איך שתכננתם, אבל הדבר היחיד שיכול להתגבר על המזל היא הכנה ממוקדת, מקצועית, והיחידה שתביא אתכם אל היעד, כי גדלנו והתעצמנו על הקו המנחה שלו, הקו המנחה של מנכ״ל אדרנלין.
הניצחון דורש הכנה מוקדמת. אדרנלין!
