נקודת הפתיחה
מגבש: מוכנים, צאו!
מ׳: יצאתי בידיעה שהכול בראש, יצאתי אחרי שסיפרו לי מהו אותו יום, יצאתי אחרי שנה של אימונים קשים ומפרכים, רק כדי להבין שאני עדיין לא מוכן: לא קבוצת הכושר שממנה הגעתי, ולא כל התרגילים שביצענו, שנועדו להבטיח לי את ההצלחה.
מגבש: צאו!
מ׳: זה לא נגמר. עוד ספרינט ועוד מקצה, ואני שוב נופל מהמקום העשירי. ואם זה לא מספיק, היה שם אחד שהוביל את העדר, אחד שהניע את כולם, אחד שבאמצעות הביצועים שלו הצליח לשבור את כולנו, אחד שבסוף אותו היום העפיל לגיבוש סיירת מטכ״ל: האחד ששינה את חיי.
מגבש: צא!
מ׳: הבטחתי לעצמי שלא אישבר, הבטחתי לעצמי שאתן הכול גם ברגעים הקשים מכול, הבטחתי לעצמי להעפיל, וזה בדיוק מה שחשבתי שאני מנסה לעשות. שאגתי תוך הסתערות קדימה ורצתי עם כל הכוחות שנותרו לי, רק כדי להידחף בין המלש״בים האחרים, רק כדי להיתקל וליפול, רק כדי ליפול ולהתגלגל לרגלי הדיונה. ובסוף: נקע בקרסול.
רופא: אינך יכול להמשיך. לצערי אתה מודח, ואין מה שתוכל לעשות בנידון. תגיע כבר ליום הסיירות הבא.
בשבילי זו הייתה ברכה משמיים, בשבילי זו הייתה הזדמנות שנייה, אבל לא לפני שאברר מי כן יכולים להעניק לי את הפסגה, לא לפני שאבדוק מי הוא זה שגבו נחרט לי בזיכרון.
תוצאות יום הסיירות.
לאוהל מטכ״ל יגיעו: ד׳.
הוא צעד לכיוון אותו אוהל שכולנו ביקשנו, הוא נכנס לתוך האוהל שבו יזכה למחיאות הכפיים שלהן חיכיתי, הוא יצא מתוך האוהל כשבידיו הטופס שמעיד עליו כמי שנבחר לצאת לגיבוש היקר מכול, הגיבוש האחוד של סיירת מטכ״ל. הוא מהאחוזים הבודדים, שבשורותיהם ביקשתי להתייצב.
מ׳: רצתי אחריו לכיוון הטיולית, ורגע לפני שעלה אחזתי בו ושאלתי בתקיפות: מאיפה אתה?
ד׳: (לא הופתע, וענה לי ברצינות) מאזור המרכז.
מ׳: התכוונתי, איפה התאמנת?
ד׳: זה די ברור. אני וכל העשרה שעברו היום מתאמנים תחת המעטפת של הגוף היחיד שמסוגל להבטיח לכם את הכלים לעבור ימים קשים מאלה.
מ׳: אני מגיע מקבוצה שהבטיחה לנו הצלחה באמצעות שיטה שפיתחה, שיטה שהיום אני מבין שהייתה כולה מעטפת אחת של סיסמאות וקווי תפיסה שגויים.
ד׳: הבנתי. מה תעשה עכשיו?
מ׳: למזלי נפצעתי, וקיבלתי הזדמנות שנייה.
ד׳: אז למה אתה מחכה? אנחנו לא עוד קבוצת כושר קרבי, אלא גוף עם קורסי הכשרה ממוקדים שעובדים בצוותים ייעודיים. קדימה, תגיש מועמדות אלינו, תגיש מועמדות לאדרנלין, חברה להכשרות וכושר קרבי. רק אז תדע איך לפרוץ את הגבולות של עצמך, תחת ההכשרה היוקרתית והבלעדית של הגוף המומחה מכול, שבראשו עומד המנכ״ל הנשיא, והסגל המקצועי, הקשוח, המיומן והעוצמתי מכול.
מ׳: איך אני יוצר קשר ומגיש מועמדות?!
ד׳: תרשום מספר.
ההכנה באדרנלין
האימון הראשון אחרי הפציעה.
הגעתי לאימון מול אחד מצוותי קורס ההכשרה היוקרתיים של אדרנלין, הגעתי רק כדי להבין שרק בודדים יזכו לעבור.
מאמן: אני אבחר בודדים מכם לצוות האישי שלי. אני אבחר רק את מי שיש בו את פוטנציאל הלוחם שאני מבקש, אני אבחר את מי שיש לו היכולות לעמוד בשורותינו ולשרוד בהצלחה, אני אבחר את מי שמתאים לחברה הגדולה בתחום, שלה הקריטריונים הגבוהים מכול, אני אבחר את הטובים ביותר.
מ׳: מצד אחד, זה היה הדבר הקשה ביותר שביצעתי עד כה. עמדתי על קו הזינוק חצי מעולף, ומצאתי את עצמי נלחם על זוטות כמו להישאר עומד או לצאת למקצה הבא.
זה היה הדבר הקשה ביותר שביצעתי עד כה, כי עשר דקות מרגע תחילת האימון מצאתי את עצמי שוכב בצד כדי להסדיר נשימה, בזמן שהם מרימים לי את הרגליים כדי לעזור לי להתאפס.
מאידך, לא דאגתי כלל, כי הסבירו לי לפני כן שלא מדובר בכושר, בידע מוקדם או ביכולות מנטליות גבוהות, אלא באופי מסוים שאותו הם מנתחים, ובעזרתו בוחרים את מי שעתידים לעמוד כלוחמים הבאים ביחידות החוד של צבא ההגנה לישראל, אופי שהקריטריון המוביל בו הוא…
האימון הסתיים, ויחד איתו אני ועוד שלושה שנבחרנו להישאר בצוות, בעוד שישה מאיתנו הודחו וחזרו לחייהם. האימון הסתיים, כדי להתחיל את הדרך שלה ייחלתי מגיל צעיר, הדרך אל סיירת מטכ״ל, לצד המשפט הבלתי נשכח שבו הוא חתם את האימון: היום חובת ההוכחה היא עליכם!
סאגת יום סיירות.
אחרי חצי שנה של ההכשרה הקשוחה מכול, הכוללת אימוני שגרה, סדנאות מנטליות, ימי קצה וחשיפה לכלים ממוקדים שיובילו אותנו בעת המיונים והמסלול, הכנה שונה בתכלית מהמשחקונים שעברתי בגוף שממנו הגעתי, הגיע הרגע החשוב מכול.
מנכ״ל: זו הסימולציה האחרונה של הסאגה, שאותה תבצעו אחרי שיש לכם את כל הידע, הניסיון והעוצמה להעפיל קדימה, אחרי שיש לכם את כל הכלים שביקשתם, מרמת המתגבשים והמגבשים כאחד. זו הסימולציה שתבחן את החזקים ביותר, וממנה יוכתרו עשרת החניכים החזקים ביותר של אדרנלין, עשרת החניכים שעלו ביכולותיהם על כל השאר, אלה שמובילים אותנו, אתכם, את אדרנלין!
מ׳: הוא הזניק אותנו, הזנקה אחת כוללת שפתחה את המקצה הראשון של התרגיל הראשון שתפגשו ביום הסיירות: תרגיל הספרינטים הקלאסי, תרגיל שממנו יכולים המלש״בים לקבוע את מקומם בצוות לשאר תרגילי יום השדה הצה״לי, באמצעות הכלים הנכונים שתוכלו למצוא בכללי הזהב של מנכ״ל אדרנלין.
אני, בכל אופן, השתמשתי בכלי הרביעי, שמנע ממני ליפול תחת התשישות, כלי שעזר לי להוציא מהכוח אל הפועל ולקפוץ מאפס למאה בכל מקצה והזנקה שחוויתי על בשרי.
מגבש סימולציה: אני מחפש את הטובים ביותר. למי שנגרר מאחור אין מקום לעמוד פה מולי. אם תוך עשר שניות לא חזרתם, אני מדיח את כולכם.
הם לא הספיקו, והוא הדיח במכה אחת חמישה מאיתנו, תוך שהוא כבר מזניק אותנו למקצה הבא. וככה ספרתי… מקצים, עד שנשארנו שמונה בלבד.
מגבש סימולציה: זו הסימולציה האחרונה, הסימולציה הסוגרת של הסאגה. חשבתם לרגע שנוריד את הקצב בגלל שאתם מראים סימנים של חולשה?! ספרינט מרובע, זוז!
מ׳: שאגנו בכל הכוח קדימה, אני והשבעה שמאחוריי, כשכל אחד מאיתנו השתמש בכלי אחר, כשכל אחד מבקש את המקום הראשון. אבל אני הוא זה שעבר את הדרך הקשה והארוכה מכול, אני הוא זה שסבל זמן המתנה אחרי כישלון מוחץ, אני הוא זה שזוכר את הטעם המר שעליו אני מבקש להתגבר, שאותו אני מבקש לתקן. אני הוא זה שיודע מהו הטעם של התבוסה, שאותו אני לא מוכן להרגיש בשנית. אני הוא זה שיגיע למקום הראשון!
תוצאות הסימולציה.
מנכ״ל: שימו לב, חברים: בעוד שבוע מהיום יימסרו מספרי המנצחים בכל הצוותים בארץ, המספרים של אלה שהעפילו והפכו לחזקים מאיתנו, אלה שנבחר להילחם לצדם בקרב, אלה שבעת מלחמה נסתער לצדם רגועים, בידיעה שהם נלחמים לצדנו, אלה שהפכו מעוד משתתף למי שמובילים את כולנו: עשרת האיתנים של אדרנלין!
השבוע עבר, כשהדבר היחיד שעניין אותנו הוא מי הם אלה שיזכו להכתרה ולחולצה של מנכ״ל החברה, מי הם אלה שיאחזו בתואר היקר מכול, הלא הוא החזקים ביותר. השבוע עבר, ואיתו השמות של מי שהעפילו קדימה, ואחרי תשעה שמות ולחץ אדיר, זה היה השם שלי שקראתי, כמי שנבחר לחזק מכול.
האימון שלפני יום הסיירות.
מאמן: צא!
מ׳: זה היה לחץ שעטף אותי משני כיוונים שונים: האחד, התואר שהשגתי, והשני, יום הסיירות, שנמצא במרחק של שבוע ימים והחזיר אותי אחורה לאותם זיכרונות קשים, לאותו כישלון.
מאמן: תתחיל לעבוד אחרת, אחרת אתה בחוץ!
מ׳: אני מנסה, אני נותן את כל מה שיש לי, אבל הגוף מגיב אחרת לגמרי. אני נותן את כל מה שיש בי, אבל הגוף מסרב להתקדם. אני מנסה שוב, ואני מרגיש את אותה ההרגשה שאיתה התחלתי את המסע: את התבוסה, החולשה והכישלון שבדרך.
מאמן: עוף החוצה! אתה, שהכתירו אותך כחזק מכול, אפילו אחרון לא יכולת לסיים?!
מ׳: (בקול רועד) תקשיב, המאמן…
מאמן: עוף החוצה, אנחנו נדבר בסוף.
מ׳: כן, המאמן…
הוא הגיע אליי בסוף האימון ואמר לי שהוא יודע מה אני חווה, ושהוא גם יודע מהי נקודת המבט ומהו הכלי שיעזרו לי להתגבר ולהמשיך לטפס קדימה. וככה, במשך ארבעים דקות שלמות, הוא הסביר לי את שורש הדברים שאני חווה ואת הדרך לאחוז בהם, כדי להפוך אותם לכוח שיעזור לי למנף את הכלים שלמדתי.
הוא הדגים לי איך דווקא המסלול שעברתי הוא המסלול המושלם, ולמה הניצחון מובטח לי יותר מאחרים. הוא הכניס בי אומץ, רעב ומוטיבציה, הוא החדיר בי את הקו המנחה שלו, שלנו, של אדרנלין.
תכנית אונליין ליום סיירות
אימוני ריצה, כוח, שחרור ודיונה, ולסיום סימולציית יום סיירות. חניכי אדרנלין מקבלים את התכנית בחינם.
לפרטים על התכניתהדרך: יום סיירות וגיבוש מטכל
יום סיירות.
אותו המתחם, אותם המגבשים, אותה הדיונה ואותה ההזנקה המכשילה, רק שהפעם…
מ׳: הכול צף חזרה: הקושי, התסכול, התשישות, הכאב, האכזבה, הכישלון, הדמעות וההחלטה להתחיל הכול מחדש. והנה אני פה, מתחיל את הסוף, ובדיוק כמו שהוא אמר לי, התמקדתי בנקודות שהפכו את כל סערת הרגשות הזאת להבנה ולרגש, שיצרו בי את הכוח הדרוש כדי לסיים מיון עצים שכזה, ובהצלחה. אני פה, רק שהפעם יש לי את הכלים הדרושים למיון שכזה, כי הפעם אני עומד ומאחוריי ההכשרה שאחרים פחדו לעמוד מולה, ההכשרה שרק מעטים זכו לה, ההכשרה שאיתה הגעתי לתקן את מה שאחרים הרסו: את מי שאדרנלין בנתה, את מי שאני היום, הלוחם של המחר!
עצמתי את העיניים, נשמתי נשימה ארוכה מהאף ונשפתי מהפה, מיקדתי מבט, סרקתי את השטח וניתחתי את המהלך הבא, תוך שהאישונים שלי מתרוצצים ואוספים מידע על המתאר, על המגבשים ועל המתגבשים שמולנו.
ושוב, אותה נשימה איטית, ואיתה דפיקות לב שפילחו את האוויר ואת רגש המתח, דפיקות לב שהפרו את השקט והשלווה שלא הכרתי, דפיקות לב חדות שגרמו לכך שהכול סביבי נראה כאילו התנהל בהילוך איטי, עד לאותו רגע מכריע, הרגע שהתחיל את הסוף, רגע ההזנקה: צאו!
זה היה השקט שלפני הסערה, שהפך למלחמת חורמה של ממש, תוך הרצת כל הכלים שאני צריך כדי להיות זה שהפעם מוביל את העדר, זה שאת הגב שלו הם יזכרו, זה שהפעם אליו יסתכלו בהערצה, כמלש״ב החזק מכול, זה שהגיע מאדרנלין, חברה להכשרות וכושר קרבי.
מגבש: (אחרי שסיים… פעמים במקום הראשון) בוא אליי, מספר…
מ׳: כן, המגבש.
מגבש: נראה שאתה לא נותן מעצמך את כל הכוח שלך. האם יש אפשרות כזאת?
מ׳: את התשובה שיננו, ידענו, אבל עניתי לו את מה שהוא ביקש לשמוע: עניתי לו שאני נותן הכול בכל מצב נתון.
מגבש: אם כך, מדוע נראה שכל השאר תשושים ממך, בעוד אתה עומד זקוף בלי צורך להסדיר את הנשימה כלל?
מ׳: כי למדתי להסתיר חולשה, כדי… (כמובן שהיה לי קל: הפסיקו להתחרות בי בנקודה מסוימת, אז איך לא אפסיק להתנשף?)
מגבש: הבנתי.
הזימון לגיבוש מטכל
התשובות.
הם קראו בשמי להיכנס לאותו אוהל שממנו הוא יצא בפעם האחרונה שביקרתי שם, החניך שסיפר לי מאיפה הוא, ועוד תשעה שהגיעו והעפילו. היום, אחרי שמונה חודשים, זכיתי, אחרי עבודה קשה, לילות בלי שינה ממחשבות, דם, יזע ודמעות, ובעיקר ההתגברות על עצמי, זכיתי לעמוד שם ולקבל את הטופס שמעיד עליי כמי שנבחר לגיבוש האחוד של סיירת מטכ״ל. אבל בזמן שכולם חייכו, מחאו כפיים וצחקו, אני נעמדתי דום, בידיעה שהמסע שלי רק התחיל, ושבפעם הבאה שניפגש יהיה זה הקשה מכול: הגיבוש האחוד של היחידה.
האימון שאחרי יום הסיירות.
מאמן: עמוד באמצע, כולם מעגל סביבו.
מ׳: איך אתה יודע…
מאמן: צא!
זה היה השלב שבו כולם קפצו עליי והתחילו בשירי לוחמים, תוך שהם מעיפים מים, חול, ואותי, באוויר. ככה זה כשאתה נמצא בקורס שהוא משפחה, ככה זה כשאתם יוצאים שלושים מצוותים שונים וכולכם עוברים. אבל גם אז הוא עצר את כולנו והודיע לי בריש גלי, מול כולם:
מאמן: אתה, שהגעת אלינו ממקום בינוני והעפלת בכוחות עצמך: המסע שלך רק התחיל, ומרגע זה ואילך חובת ההוכחה היא עליך!
מ׳: כן, המאמן!
מחר, זה הסיפור שלכם.
זה הסיפור של מ׳, הסיפור של מי שהגיע מגוף בינוני אחר, שהבטיח לו עוד הבטחת שווא שלא הצליח לקיים, ואנחנו, אדרנלין.
אנחנו, שהגענו כשהיה כבר מאוחר מדי, והפכנו מציאות של כישלון לעוד אחד מסיפורי ההצלחה הבלתי נתפסים שהוצאנו תחת חסותנו הבלעדית.
אתם הגל הבא, ואנחנו מי שנועדו להביא אתכם אל המטרה הבלתי מושגת שהצבתם ובחרתם להיות העתיד והקו המנחה אתכם בחייכם.
יש לכם הזדמנות אחת להגיע ולהוכיח, יש לכם הזדמנות אחת להגיע ולהפעיל. לא תעשו זאת דרכנו, לא תעשו זאת בכלל!
להגשת מועמדות לקורס הכשרה ולהבטחת מקומכם ביחידות העילית, השאירו פרטים והילחמו על מה ששייך לכם, כי הניצחון דורש הכנה מוקדמת. אדרנלין, חברה להכשרות וכושר קרבי.
