ע׳ | יחידת לוטר

האימון הראשון.

הגענו מספר חבר׳ה, כאשר אני היחיד שהגיע מוכן כדי להתאמן ולנצח. פניתי למאמן הצוות אחרי שעברתי דרך הדרג הממונה עליו, רכז החברה, אשר תיאם לי אימון והודיע לי בריש גלי כי זהו אימון קבלה, שבו הם (אדרנלין) אומרים את המילה האחרונה ולא אני. הם יקבעו אם אמשיך איתם או לא, הם יקבעו אם אני מספיק ראוי לעמוד בשורותיהם ותחת הדרכתם או לא. כמובן שזה לא הרשים אותי, ואני מצידי הגעתי כדי לתת מכה אחת ולנצח, כדברי המשפט המוכר: הכול בראש.

נעמדתי על קו ההזנקה והתכוננתי לצאת למקצה הקרוב, תוך מלמול המילים: הכול בראש.

מאמן: מה אמרת?!

אני: שהכול בראש.

מאמן: הכול בראש אחרי שהגוף שלך מספיק מוכן, שהרי בגיבושים, על מנת להעפיל ליחידות העילית, מדובר ב… אחוזים של הכנה פיזית ומנטלית, ורק אז הכול בראש.

ע׳: (מגלגל עיניים)

מאמן: (צוחק בקול, מתקרב ומוחק את החיוך מעל פניו) אתה, שמעז לגלגל למולי עיניים מזלזלות בחשיבה שאתה מעלינו, אתה אפילו לא עומד למול החלש ביותר מאיתנו. ואני אעשה איתך עסקה: אם תגיע לפחות ארבע פעמים בעשירייה הראשונה, אני אוריד בפניך את הכובע.

ע׳: אתה לא תוריד אותו, אתה תביא לי אותו.

מאמן: אין בעיה, קיבלת.

בהזנקה שלו הסתערתי לכיוון המטרה עם כל הכוח שיש בי, מרמת תנועות הידיים ועד לדחיפת הגוף, למול שאגה אדירה שהייתה אמורה להעניק לי את ההובלה, שאגה של עוצמה שהעניקה לי את המקום החמישה עשר מכל הצוות. וככה משכתי עוד ארבעה מקצים, שבסופם הוא הוציא אותי החוצה, וזאת משום שהוא זיהה שאני לפני עילפון.

הם ביצעו … מקצים אחרי שהתמוטטתי, וזאת במהירות אדירה. יכולתם להתבלבל ולחשוב שמדובר בעדר של סוסים דוהרים: הקצב, הלחימה, הרעל והיכולת להוציא מאפס למאה. התחלתי לקנא, התחלתי להפנים מול מי אני עומד, התחלתי להבין כמה הם הדבר האמיתי.

מאמן: אעשה איתך עסקה נוספת: היכנס, ותגיע לי בעשירייה הראשונה. אתה נחת בזמן שהם מיצו את מלוא הפוטנציאל וטיפת הכוח האחרונה בגופם. עכשיו, אם לא תצליח, לא תוכל להתאמן שוב באדרנלין.

נעמדתי על הקו בידיעה שהפעם אני הוא זה שעומד למבחן: החברים שעמדו מהצד ותמכו בי, האנדורפינים שהציפו את גופי, האדרנלין שבער בנשמתי, והרצון להוכיח כי הפעם אני מתכוון לעמוד במילתי. הפעם אני מנצח!

אימון למול מנכ״ל אדרנלין.

מיותר לציין שמדובר באדם המפחיד ביותר שראיתי: אדם שקט, שעומד מהצד ומסתכל, עד לאותם רגעים שבהם הוא נכנס לאימון, עד לאותם רגעים שבהם הוא פותח את הפה ומחליט להיתפס עליך. אז ורק אז אתה מבין מהו פחד, אז ורק אז אתה מבין את מי אתה מבקש להרשים, אז ורק אז אתה מבין מי מכשיר אותך, ואת בוגרינו לפניך.

מנכ״ל: שימו לב, חברים: כל מעטפת האימון היום עמדה על כלי אחד, שאותו לא הצלחתם לזהות או ליישם, היות שעדיין לא למדתם אותו: איך להוציא מהכוח אל הפועל את … אחוזי הכוח שאותם הגוף שומר, וזאת על מנת לתת מענה למצבי קיצון. זהו כלי אשר כולו תלוי ברגש ובמוטיבציה שלכם, לכן תמיד ברגעי תשישות תמצאו את עצמכם מרוקנים ממנו. זאת עד שמצאתי את הנוסחה לתפעל אותו בעזרת …: ישנם שלושה אלמנטים שבהם תידרשו להשתמש. ומדוע בניתי שלושה, אתם שואלים? זאת כדי שכל אחד מכם ייקח אלמנט אחר, היות שהוא יותר מדבר אליו.

הוא הסביר לנו מה הם אותם אלמנטים, כלים לצורך העניין. הוא הראה לנו איך זה מתבטא, והכניס אותנו לניסוי שארך עשרים דקות, כדי להמחיש לנו שאנחנו חזקים ממה שחשבנו. ובהוראה שלו נעמדנו על הקו וביצענו את הפקודה שהפכה בשבילי עולם שלם.

מנכ״ל: שימו לב, יש לכם חצי דקה ליישם את אחד הכלים שאותם למדתם, אחד האלמנטים, וזאת כדי להוציא מהכוח אל הפועל ולהתברג ראשונים בצוות.

ע׳: אלו היו שלושים שניות מלאות בעוצמה ובכוח, ומנגד זו הייתה דממה שחתכה את האוויר בסכין, השקט שלפני הסערה, השקט שבסיומו מילה אחת משמעותית: צאו!

הוא רץ בכל הכוח, ונלחם בכל מאודו, וזאת תוך זיכרון הכישלון אשר נשא כעול מאז אותו אימון קבלה, שבו העפיל רק למקום העשירי בסיומו. הוא כנגד החזקים ביותר, הוא כחלק מהחזקים ביותר, הוא שעמד וצעק את שמו ומקומו.

ע׳: מקום ראשון!

הנפילה.

עבר חודש שלם: חודש הגעתי ולי הכלים שאותם נתן לי מנכ״ל אדרנלין, חודש שבו העפלתי ראשון וללא עוררין, חודש שבו התייצבתי על הפסגה שאותה ביקשתי, בהרגשת סיפוק ומוכנות אדירה.

מאמן: אני מבין שאף אחד לא מעוניין לנצח את ע׳. אין בעיה, אני אוריד אותו בעצמי. קח חמישה עשר צעדים אחורה. חברים, זה הרגע שלכם לקחת ממנו את ההובלה.

ע׳: הוא הסתכל עליי ושאל אותי אם שמעתי ומה אני מתכוון לעשות בנידון. הודעתי לו שאני לא מתכוון לוותר. הוא בתגובה אתגר אותי, והודיע לי שזה הרגע שבו אבסס את מעמדי בצוות, ומנגד זה הרגע שבו אהרוס את כל מה שבניתי.

מאמן: זוז!

חניך נוסף: כמוהו גם אני למדתי את אותם הכלים, כמוהו גם אני החלטתי לבסס את מעמדי ולהעיף אותו ישירות מהמקום הראשון, כמוהו גם לי הפוטנציאל להוביל. וכך בדיוק היה: מאותו רגע ואילך, למשך אימון שלם, המקום הראשון היה שייך לי!

ע׳: אחרי פעמים שבהן נוצחתי, אחרי פעמים שבהן חזרה הרגשת ייאוש, התחלתי להתדרדר, ומצאתי את עצמי שוב יורד לעשירייה הראשונה.

מאמן: ירדת שוב למקום שממנו התחלת. חבל מאוד. תגיע אליי בסוף האימון.

השיחה שאחרי האימון.

הייתי שבור ולי דמעות בעיניים, הרגשתי מרוסק מעצם הידיעה שאני פשוט לא טוב מספיק. מרמת האימונים האישיים שאותם עברתי לצידו, ועד לרמת תוכניות האימונים שאותן בנה במיוחד בשבילי, תוך שיחות המוטיבציה לתוך הלילה…

ע׳: אכזבתי אותך, אכזבתי את עצמי, אכזבתי את כולכם, כולל המנכ״ל. אני מודה לך על הכול, ולא אשכח מה שעשית בשבילי, אבל היום הבנתי שהייעוד שלי במקום אחר.

מאמן: עצור פה. כמוך כמוני: זה בדיוק מה שעברתי. אלו הן אותן הרגשות אשר עטפו אותי כאשר הייתי חניך פה. זה בדיוק מה שעשה לי המנכ״ל, שדאז היה מאמן הצוות שלנו, וזוהי השיחה שאותה הוא העניק לי בדיוק אחרי. הוא סיפר לי מה קרה לי באותם רגעים שבהם הוא העמיד אותי למבחן, הוא סיפר לי איך הוא עצמו נכשל והתפרק, עד שדמעות זלגו מעיניו באמצע האימון בזמנו.

הוא הודיע לי שהדבר היה מכוון, וזאת בעקבות תכנים שאותם אעבור בגיבוש והחלטות מצד המגבשים, אשר יובילו אותי לאותו מהלך שאותו אידרש לעבור, ובהצלחה: מהלך ידוע אשר נקרא בעולמם ההשתלחות.

ההשתלחות: ברגע שאחד המגבשים ימצא בכם את הפוטנציאל הנדרש, הוא ישתלח בכם בכל הכוח שלו כדי להעמיד אתכם למבחן, תוך הציפייה שתעברו. באם תסיימו בהצלחה את אותו התוכן, רגלכם בתוך היחידה, אך במידה שתאכזבו אותו, תימחקו לאלתר.

בסיום הסבר זה הוא המשיך, וסגר את השיחה בכך שהוא מבטיח שאעבור, וברגע שאעשה זאת, הוא יעניק לי את הדבר החשוב לו מכול: את…

הוא העניק לי כלי נוסף, כלל … והדגשים אשר הרכיבו אותו, תוך מתן המענה לרגעי חולשה והפסד. הוא הודיע לי שמרגע זה ואילך ההתערבות עומדת כשהייתה, רק שהפעם את הכובע הוא יעניק לי ביום שאחזור עם טופס הקבלה בידיים.